שפה כרשת מבוזרת

השפה האנושית היא "פרוטוקול" חופש הדיבור וחירות המחשבה, וגם במקרים בהם אין מילה מושמעת.

שפה אנושית היא סוג של פרוטוקול המשמש בני אדם למחשבה ולתקשורת. ניתן להתבונן על קבוצת אנשים המתקשרים ביניהם באמצעות שפה נתונה (עברית, אנגלית, שפת חרשים וכיו"ב) במונחים של רשת. רשת אנושית המבוססת על שפה משותפת היא למעשה רשת מבוזרת, בה דוברי השפה הם הצמתים, והשפה היא פרוטוקול הקשר ביניהם.

רשת השפה היא רשת מבוזרת במובן זה, שהתקשורת באמצעותה מתרחשת ישירות בן אדם לאדם ללא מתווך או גורם ריכוזי כלשהו שיכול להכתיב את השימוש בה, את אופי ואופן התקשורת באמצעותה ואת התפתחותה.

באמצעות השפה מנוסחים ומועברים אמיתות, רעיונות, מנהגים, מסורות, בריתות, נימוסים, התנהגויות, ועוד (ישירות כאמור, בין מורה לתלמיד, בין הורה לילדו, בין תלמיד לתלמיד, בין סופר לקורא ולמעשה בין כל יחיד ליחיד).

השפה היא מהות "חיה" גמישה ומתפתחת ומתרחשים בה שינויים לאורך זמן בכפוף לקונצנזוס המתקבל באופן טבעי על ידי האנשים והקהילות הדוברות אותה. מילים, ביטויים, ופעלים חדשים נוצרים באופן מבוזר ללא הרף, בסלנג, או בתגובה לגילוי תופעות חדשות (כגון Google it, אינטרנט, אינטליגנציה מלאכותית או רשת נוירונים), ובאם מאומצים על ידי הדוברים הופכים לחלק מהשפה.

ניתן גם להסתכל על דיאלקטים שונים כשכבות נוספות ברשת, הבנויים על שפת הבסיס. בהקשר של שפה, מתקבל אפקט רשת מכך שככל שיותר אנשים דוברים אותה, כך מתחזק השימוש בה ומעשיר את התקשורת עבור כל הצמתים ברשת. כל התכנים שיחוברו בשפה זו יוסיפו בתורם ויעשירו את כל הצמתים.

בהתאם לכך ניתן להסתכל גם על עולם הרעיונות והתגליות באותה צורה. רעיון ישן המועבר באמצעות השפה, או רעיון חדש שנהגה באמצעותה, הם למעשה הבעה של עקרון, או ערך, בתחום כלשהו, מדעי, חברתי, דתי או אחר, שברגע שנהגה על ידי אדם כלשהו ומתפרסם בכתב או בעל פה מתחיל לחלחל, להתפרש, להשתפר, לעורר השראה, ולהתפתח במרחבי הרשת האנושית באופן מבוזר לחלוטין, ולמעשה מקבל חיים משלו, עד שהופך לנחלת מעטים או רבים, או דועך ונעלם.

התהליך הוא תהליך מבוזר במהותו, כאשר כמו בשפה אין נקודת כשל מלבד עצמת הרעיון והרלוונטיות שלו. לא ניתן למנוע את התפשטותו האורגנית של רעיון או התפתחותו, אלא אם מונעים מאנשים גישה למקורות הידע, כספרים, עיתונים, אינטרנט או נושאי לימוד, כפי שעושים בגיל מסוים מטעמים חינוכיים, או כדרך קבע בחברות כאלה או אחרות, או בחברות דיקטטוריות. ברם, עוד לא קם העריץ שעצר את הגייתו של רעיון אצל יחיד מיוחד, ואת היכולת לדברו לפתחו ולהעבירו הלאה. לכן, מהווה השפה האנושית פרוטוקול של חופש הדיבור וחירות המחשבה, וגם במקרים בהם אין מילה מושמעת.

כל אדם המחזיק ברעיון ובתובנה או מוסכמה כלשהי שלמד, הגה, או קיבל ממוריו הוריו ורבותיו, הוא צומת ברשת עתיקה כימי עולם ואדם של רעיונות שנבנו עקב בצד אגודל התפתחו והפכו לנחלת הכלל. אפקט הרשת מתעצם בהקשר רעיון כלשהו מעצם כך שבידו של כל יחיד ויחיד (כל צומת וצומת בהקשר דיוננו) להגות בו, ליישם אותו, לפרש אותו, לפתח אותו, ולהעבירו הלאה. ככל שיותר אנשים יאמצו רעיון מסוים ויעסקו בו, יתחזק ויתחדד, ויגבר השימוש בו, מה שבתורו יצור לולאת משוב חיובי לכל הצמתים.

מאמר קצר זה הוא תת פרק במאמרנו הרחב יותר בנושא, "רשתות מבוזרות וריכוזיות"

[#106]