לפני שנים,
די רבות,
כבר הורתה האמת,
לפרק חבילות.
לְשַמֵר את רוחי,
לדבוק ביוצרי,
חילוני, מסורתי
חרדי או דתי,
הוכרחתי להיות
אַ-מגזרי.
חלוקה מגזרית,
היא יסוד של צרה,
הכללה מְסַאֶבֵת,
מפרקת חֶבְרָה.
האמת נעדרת,
הכל הופך מגננה.
והבריות מפרידות,
נמנעות מלחשוב.
הכללה מדומיינת,
מרחיקה כל קרוב.
רוח אדם מחרפת,
ויוצרת שנאה.
כל מגזר בשלו,
רק אצלו השכינה,
וכמו עדר עיוור,
דוהרים לשקיעה.
לפיד מדליקים,
חַרֶדֵי כל מגזר.
שורפים אסמים
מצדיקים כל דבר.
וב"קבוצות" אחרות,
כל אחד הוא כבר זר.
אבל עם ישראל,
כל היבט בו חשוב,
אדם נברא יחידי,
אך גם חלק מגוף.
פסיפס-עם, כה מורכב.
אך כל אחד מריבועיו,
עולם ומלואו-
אוהב ונאהב.
וכמו שבפרט,
מעלות, אתגרים
גם במגזר וחברה,
ריבוי גוונים מורכבים.
כל כך קל וגם גס,
לצבוע כל מגזר,
כ"ערב רב", ו"המון".
אך בעין טובה,
כל אחד.
מלא מצוות כרימון.
מה טובו אהליך יעקב.
מחכמה ויסוד,
לעולם אתפעל.
והמגזר שלי-
הוא עם ישראל.
לפני שנים,
די רבות,
כבר הורתה האמת,
לפרק חבילות.
לְשַמֵר את רוחי,
לדבוק ביוצרי,
חילוני, מסורתי
חרדי או דתי,
הוכרחתי להיות
אַ-מגזרי.
[#119]
留言